כל כלב ביג'י יומו – השיר של נס וסטילה עושה גלים

לכל מלחמה יש השירים שלה. למלחמת העצמאות יש את "באב אל וואד" של יפה ירקוני, למלחמת יום כיפור יש את שיר "הרעות" ולמלחמת חרבות ברזל, כך נדמה בינתיים, יש את "חרבו דרבו", שיר שהוציאו המוזיקאים נס וסטילה כחודש מתחילת המלחמה. איך הפך להיט הדריל החדש של הצמד המוזיקלי להמנון המלחמה הנוכחית, ולמה הוא הרגיז כל כך את המעריצים של אחת הנשים המפורסמות ביותר מעבר לים?

המנון התקופה

בתקופות מתוחות, ובעיקר בימי מלחמה, אפשר לראות שבמקרים רבים מוזיקה מעצבת את התודעה הקולקטיבית שלנו ומשקפת את הרגשות של כולנו. "חרבו דרבו", סינגל שנכתב בהשפעת מלחמת חרבות ברזל והוקדש לכוחות הביטחון ולחיילי צה"ל, הוא שיר שעורר גאווה לאומית, אך גם מחלוקת בין-לאומית לא קטנה אפשר לומר. השיר, שנכתב להעלאת המורל בתקופת המלחמה, זכה לביקורת על הבמה העולמית ובייחוד בכותרות שעשה בערוץ הקטרי אל-ג'זירה, שלפיהן השיר "מעודד רצח עם".

'חת שתיים שוט

"חרבו דרבו" הוא טקסט שנועד להדהד את הכעס של הציבור הישראלי על הזוועות שביצע חמאס בשבעה באוקטובר. הצמד נס וסטילה, שידועים בעיקר בזכות הלהיט הקודם שלהם "תיק קטן", רצו ליצור שיר שלא רק יבטא את התסכול של העם אלא גם את חוסנו, כך שרבים בו קריאה לאחדות ולכוח. הביטוי "חרבו דרבו" עצמו, שהוא עיוות של ביטוי ערבי שמשמעותו "מלחמה ומאבק", משקף את מהות השיר – קריאה להתמודד חזיתית עם אתגרים ולצאת מנצחים.

תופסים כותרות בעולם

בצד השני של העולם השיר לא חף מביקורת והוא היכה גלים, בעיקר בעולם הערבי. "חרבו דרבו", שיצא ב-14 בנובמבר השנה, הגיע עד לערוץ הטלוויזיה אל-ג'זירה שגינה בחריפות את השיר המוביל במצעדי ההשמעות בישראל בטענה שהוא מעודד רצח עם. השיר מסתיים בקריאות "כל כאלב ביג'י יומו (כל כלב בא יומו) ומזכיר את שמותיהם של כמה מאויביה הגדולים של ישראל, כמו נסראללה, מוחמד דף והנייה, אבל גם שלושה שמות של סלבריטאיות הידועות בעמדותיהן הפרו פלסטיניות. כך כוכבת הפורנו הלבנונית מיה קאליפה, ששמה מוזכר בשיר, לא נשארה אדישה וצייצה בחשבון הטוויטר שלה בתגובה "השיר שקורא לצה"ל להרוג אותי, את בלה חדיד ואת דואה הוא על ביט של 'דריל'. הם אפילו לא יכולים לקרוא לרצח עם, עם התרבות שלהם, הם היו צריכים לעשות קולוניזציה למשהו כדי שהוא יגיע למקום הראשון".

חוץ מקאליפה, גם צמד הדוגמניות סימי והייז, המגדירות עצמן פלסטיניות, תקפו את השיר ברשתות החברתיות שלהן וכתבו "זה סוג האנשים שהממשלה הישראלית מטפחת, תודה לאל שיש ישראלים שמסרבים להשתתף במיליטריזם חסר הלב והמגעיל". גם קאליפה וגם סימי והייז התבטאו נחרצות נגד ישראל ואף הביעו עמדות תמיכה במתקפת החמאס בשבעה באוקטובר. כמותן, הוזכרה בשיר גם כוכבת העל דואה ליפה שהתבטאה כמה פעמים בחודשים האחרונים נגד המלחמה בעזה וקראה להפסקת אש. חלק ממעריציה של הזמרת המפורסמת העלו פוסטים מודאגים לרשתות, לפיהם ליפה נמצאת בסכנה וכי השיר קורא לכאורה לרצח הזמרת. בעקבות השיר, ביקשו מעריציה של ליפה שלא להפיץ ברבים את מיקומה של הזמרת כדי לא לפגוע בביטחון שלה.

הזמרים נס וסטילה מודעים למחלוקת סביב יצירתם ומתייחסים אליה בקלילות שיכולה אפילו לעצבן את המבקרים. בתגובה לכותרות שהשיר יוצר בזירה התקשורתית הבין-לאומית, מסרו צמד הזמרים כי הם שמחים על השיח שהשיר מעורר ברחבי העולם.

אומנות בצל העימות

יצירות, בעיקר בהקשר של מלחמות וקונפליקטים, זוכות לא פעם לפרשנויות סובייקטיביות ביותר. הגבול בין הפגנת פטריוטיות לבין רטוריקה שעלולה להזיק הוא עדין מאוד, ולא סתם הטקסט של השיר "חרבו דרבו" נמצא במרכזו של דיון סוער ומתוח כל כך. אבל על עניין אחד כולנו יכולים להסכים – אי אפשר לזלזל בכוחה של המוזיקה כמשפיעה על דעת הקהל. להיט המלחמה של נס וסטילה לכד את רוח הזמן של אומה שלמה והוא מצליח לשקף חוויה קולקטיבית של עם בעיצומה של מלחמה. בין אם נפרש אותו כזעקה לחוסן לאומי ולאחדות ובין אם נבקר אותו על האדרת מיליטריזם, כולנו נצטרך להסכים שהשיר מציג מראה חשובה למורכבות של הנרטיב הישראלי.