חוק גיוס חובה

כולם מדברים על חוק גיוס חובה, אבל מה בדיוק הוא קובע? ומה קורה למי שעובר על החוק? מאמר זה יעזור לכם להבין את המהות, המגבלות והאפשרויות שמגדיר החוק ולהכיר את המערכת הצבאית גם מהזווית החקיקתית.

מהו חוק גיוס חובה, או בשמו השני – חוק כוחות הביטחון?

חוק שירות ביטחון (המוכר לנו כחוק גיוס חובה) קובע את הוראות הגיוס לצבא ישראל. על פי הוראת החוק, כי כל גבר או אישה בני 18 המחזיקים בתעודת זהות כחולה ושנמצאו כשירים רפואית, נדרשים להתייצב לבדיקות, רישומים ולהתגייס בפועל לשורות הצבא.

חוק זה החל את דרכו עם החלטת הכנסת כבר בשנת 1949 ובו נקבע שירות במשך שנתיים לגברים ושירות של שנה אחת לנשים. כפי שכולנו מבינים, חוק זה עבר מספר "גלגולים" והתאמות בדרך כך שתקופת הגיוס שנקבעה בו הוארכה לאחר חקיקה מחודשת בשנת 1986. 

מה כולל החוק?

לחוק הגיוס יש מספר הוראות מרכזיות, נפרט בקצרה על כל אחת מהן:

משך השירות הצבאי

שירות החובה לגברים נמשך 32 חודשים ושירות החובה לנשים נמשך 24 חודשים. החוק קובע כי תפקידים מסוימים יחייבו בשירות ממושך יותר לפי אופי התפקיד ואילו חיילים עם תנאי שירות מיוחדים כמו חיילים בודדים, מתנדבים ועולים חדשים יחויבו בשירות קצר יותר. משך השירות המדויק עשוי להשתנות על פי השיבוץ הצבאי ומדיניות הגיוס הכללית.

גיל הגיוס

כל מלש"ב מוזמן באופן אישי במכתב להתייצבות לשירות והמדובר בהזמנה מחייבת. נתון מעניין שבוודאי לא ידעתם, הוא שאפשר להתגייס בפועל כבר מגיל 17.5 – כל עוד קיבלתם את אישור ההורים או האפוטרופוס הממונה. חישוב גיל הגיוס וגם הגדרתכם כמועמדים לשירות סביב גיל 16.5 מתרחשים רק על פי לוח השנה העברי.

חובת התייצבות לבדיקות ורישום

בחוק הגיוס יש כמה סעיפים שקובעים את הליכי המיון והבדיקות במסגרת צו ראשון, לרבות הסמכות שניתנת לשר הביטחון למנות בעלי תפקידים שמזמינים את המלש"בים ללשכת הגיוס ועורכים להם בדיקות רפואיות. בדיקות אלה יכריעו האם כל מועמד אכן כשיר לשרת, בלתי כשיר ארעית (זמנית), כשיר לשירות בתנאים מיוחדים או בלתי כשיר לחלוטין. בהתאם לקביעות אלה הצבא רשאי להמשיך בהליכי מיון והתאמה במסגרות יום המאה, ימי סיירות ומיונים לתפקידים מיוחדים.

שירות נשים בצבא

סעיף 16 לחוק הגיוס קובע כי נשים ישרתו במשך שנתיים, אם כי השר הממונה רשאי לקבוע גם תקפה קצרה יותר. סעיף 16א' שהתווסף לחוק לאחר פרשת הטייסת אליס מילר, מגדיר כי לכל אישה יש זכות שווה לגברים למלא כל תפקיד בצבא. מכיוון שישנם תפקידים שבהם תקופת הכשרה ארוכה מאוד, סעיף זה מאפשר לנשים להתנדב ולשרת במשך 3 שנים בתפקידים כמו טייסת, פקחית טיסה, לוחמת מג"ב, תוכניתנית ועוד.

מסגרות שירות נוספות

חובת הגיוס מקפלת בתוכה מספר אפשרויות חיצוניות וביניהן שנת שירות בנח"ל (סעיף 21), השלמת השכלה בקרב חיילים נטולי השכלה יסודית ("נערי רפול", סעיף 23), שירות במשמר הגבול, משטרה כחולה ושב"ס (סעיפים 24-25). החל משנת 1995 התווספה גם האפשרות לשירות ביחידות שפועלות תחת משרד ממשלתי בתחומי החינוך, הטבע, המורשת, הרפואה, העלייה והקליטה.

ומה לגבי פטורים?

חוק שירות הביטחון מסדיר גם את נושא פטור הגיוס, כך שאם הצבא פטר אתכם משירות עדיין תוכלו להגיש בקשת התנדבות לצה"ל. פטור זה חל בעיקר על תלמידי ישיבות, בני דתות אחרות כמו ערביי ישראל, נשים נשואות, הרות, אימהות או שהצהירו על עצמן כבעלות אורח חיים דתי. נתון מעניין הוא סוגיית פטור מהצבא כתוצאה ממצב רפואי או נפשי (פרופיל 21) – מדובר בפטור שאיננו מוסדר בחוק הגיוס ולכן נקבע רק בכפוף להחלטתה של וועדה רפואית.

בכל אחד מהמקרים הללו וגם במקרה של פטור בנסיבות אחרות (למשל עקב הווי משפחתי-דתי ואף עולים חדשים), שמורה גם הזכות לאתר תפקידים בשירות לאומי ולהתנדב בהם לפרק זמן של שנתיים.

ומי שבוחר לא להתגייס, או להשתמט?

סרבנות והשתמטות מהצבא היא נושא טעון ומורכב במערכת הביטחון בפרט ובחברה הישראלית בכלל. חוק שירות ביטחון קובע מפורשות כי אי התייצבות לשירות הצבאי שלא באישור הינה עבירה פלילית שעלולה להסתיים בעונש מאסר לכמה שנים.

חשוב לציין שמשתמט הוא כל אדם שלא התייצב במועד שקבע לו צו הגיוס. ככל שחולף הזמן כך הוא הופך מ"נפקד" (חייל שנעדר מהשירות עד 20 ימים) ל"עריק" (מעל 20 ימים) וצפוי להליך פלילי מלא הכולל מעצר, הגשת כתב אישום, שפיטה בבית דין צבאי ותקופת מאסר ארוכה (לאחר 45 ימים). משך ההיעדרות המדויק הוא זה שקובע את חומרת העונש ויש לו השפעה קריטית לעתיד מבחינה תעסוקתית, אזרחית וחברתית.

חוק גיוס חובה בישראל, מול הגיוס בעולם

ובעודנו חוגגים 18 ועולים על מדים, יש מדינות שבהן זה הזמן ללמוד בקולג' ולטפח קריירה. אז בואו נדבר קצת על מערכות הצבא העולמיות:

בישראל חוק הגיוס עומד בהלימה עם השקפת "צבא העם", כלומר שירות צבאי מחייב לכולם. במדינות העולם, הגיוס לצבא הוא על בסיס התנדבותי בלבד: מדינות כמו קנדה, ארה"ב, גרמניה ובריטניה מזמינות את האזרחים לקחת חלק במשימה החשובה ולהפוך לחלק מצבא מקצועי בשכר ואילו מדינות כמו ליטא ושבדיה השיבו את גיוס החובה בהדרגה וממש לא במקרה.

כיום רוב המדינות בהן אין חוק גיוס וישנה מתכונת התנדבותית, מוצאות את עצמן באתגר עצום מול המציאות הביטחונית החדשה שזקוקה להמון ידיים ומוחות פועלים, אך סובלת בשטח ממחסור חמור בכוח אדם. זה קורה כתוצאה משגרה תעסוקתית משתנה בעולם החדש לפיה מחליפים עבודות בקצב יותר גדול, ירידה במספר הצעירים שנמצאים כשירים לשירות וגם בעקבות התהליך המיושן והמסורבל של הקבלה לצבא, שגורם להמון מועמדים טובים להתייאש ולנשור.

בשורה התחתונה:

חוק גיוס חובה מסדיר את סוגיית השירות של אזרחי ישראל בצבא העם וקובע מערכת של חוקים לפיהם יבוצע תהליך הגיוס כבר מרגע הבדיקות והמיונים המקדימים. בימים שבהם החוק עולה לכותרות והדיונים עליו רבים, בהחלט שווה להבין את סעיפיו וכוונתו ולגבש הבנה מלאה יותר לגבי מהות הגיוס וחשיבותו.

כסף ישראלי

משכורת צבאית

בקרוב אתם עומדים להתגייס לצה"ל? אם שמעתם את המושג "משכורת צבאית" ואתם מפנטזים על כל מה שתעשו עם הכסף שתרוויחו

לקריאה »
מגן סייבר

מגן סייבר

אם בעבר התמקד הצבא בלוחמה ביבשה, באוויר ובים, כיום מתגברת הפעילות בזירה רביעית וחדשה – המרחב הקיברנטי. כאן תמצאו את

לקריאה »
נגישות